החדר השחור, נועד ביסוד, לשמש מבואה לחדר הלבן.

המטרה היתה שהמעבר של המטופל משגרת היום הסוערת (בד"כ) לחלל הרגוע של החדר הלבן, תעשה באופן הדרגתי.
השהייה בחדר השחור קצרה יותר ומכינה את המטופל לטיפול העקרי המתבצע בחדר הלבן.
החדר השחור מואר על ידי נורות אולטרא סגולות מדגם B.L.B שאינן מזיקות לילדים.
החדר מאובזר במכשור מחזיר אור א.ס. ובמכשור תאורה מרגיע (לפי פירוט בהמשך).
גודלו של החדר השחור קטן יותר מאחיו הלבן ויהיה כ- 10 מטר רבוע.

פעילות נוספת בחדר השחור
עם התרבות הניסיון, הפכה הפעילות בחדר השחור לטיפולית לכשעצמה. משך השהיה בחדר- התארך, ונוספו יעדים טיפוליים בתחומי הלמידה השונים.
הניסיון הראה , שיכולת הלמידה אצל ילדים בעלי צרכים מיוחדים בתנאי החדר השחור- גדלה.
כתוצאה מכך, שינה החדר השחור את ייעודו, והפך להיות בחלק מהמקומות, חלל טיפולי במקביל לחדר הלבן. יחד עם זאת, לא נעלם הצורך במבואה מוחשכת לחדר הלבן.

הזרימה הטיפולית- קיימות דרכים שונות של זרימה טיפולית:

• המטפל עובד לבד, מזמין מטופל לפי תכנית טיפולית, מלווה אותו ממסגרת השגרה, לתהליך הטיפולי בסנוזלן. בסיום הטיפול, מחזיר אותו למסגרת השגרה.
• המטפל נמצא כל הזמן בחדר הסנוזלן, והמטופלים מובאים אליו ומוחזרים מהטיפול ע"י מסייעת לפי תכנית טיפולית מוסכמת.
• כל מטופל מגיע לחדר הסנוזלן ע"י המטפל האישי שלו לפי תכנית מותאמת. אותו מטפל, מחזיר את המטופל למסגרת השגרה.
• קיום קבוצות טיפוליות בחדר הסנוזלן (הורים וילדים, מטפלים וילדים, ילדים בלבד ועוד).